כתוב על ידי אסטה דאחשליגר
אז הפעם זאת ילדה
שמחה בלב, קצת דאגה
בחילה. כמו בנדנדה
עולה יורדת ושוב עולה
כל פעם דאגה חדשה
בדיקה. דמעות. ושוב בדיקה
עולם בספק. אמא מחכה
ביתי בסדר – אני מרגישה
פתאום ילדה מחליטה
אני קופצת מנדנדה
גבוה מדי!! בתי יקרה
חכי! מוקדם עוד… חכי אהובה
והיא מקשיבה
אמא שלי יקרה
אחכה… עוד קצת
תהיה רגוע
שקט… שלווה
שוב בחילה, שוב דאגה
כמו בנדנדה…
עולה יורדת ושוב עולה
והנה הגיע זמן, ילדה יקרה
תקפצי! אני מוכנה
נדנוד איטי, אני רגועה
לא גבוה מדי – כל מה שאת צריכה
אבל היא מתלבטת…
רוצה לקפוץ ו… לא קופצת
כבר מוכנה… ו
…שוב מתחרטת
מחכה בסבלנות
מחכה. כועסת
מבקשת יפה
מתפרצת…
שוב ציר, ועוד אחד ועוד
כואב לי, כואב לי מאוד
זה עוד לא לידה, צריך עוד
אני כבר לא מאמינה. איך לשרוד
שבוע חלף, ועוד אחד
ציר על ציר… עולה…
עוד מעט
לאט. קשה..
והנה שוב הפוגה
אני כבר לא מבינה…
רוצה אותך ילדה קטנה
תקפצי! תקפצי כבר מהנדנדה
וברגע אחד תמונה משתנה
ציר חזק! אבל איבדתי תקווה
בואי תתפסי אותי אמא יקרה
לא יכול להיות! אני לא מאמינה
חזק מדי… בחילה…
אני ממש כבר לא יכולה
והנה באה הקלה
הקשיבו לי, שמעו את התפילה
שיחות ארוכות, אני רגועה
למרות שעדיין לא מאמינה
ילדה שלי אהובה
מחכה לך! מחכה…
פתאום לחץ… חזק
אני מרגישה
שילדה שלי תכף קופצת
מיכ!!! צריכה אותך קרוב! צריכה
כואב לי, לוחץ לי…
סוגר נשימה…
תנו לי אוויר, תנו לי לנשום
אני לא יכולה
והנה באמצע סערה…
אני רואה אותך!
אני מרגישה!
אהובה!!!
כל כך קטנה
מושלמת! רגועה
כבר שוכבת על ידיים של אבא
אגתה שלי… אהובה!
Gimdau.com 